יום חמישי, 27 במאי 2010

המוזאון לשואה בקיבוץ לוחמי הגיטאות.

קיבוץ לוחמי הגיטאות הוקם בשנת 1949 ע"י נצולי שואה, בין מקימיו היו ציביה לובטקין ויצחק צוקרמן "אנטק", שהשתתפו במרד גטו ורשה וכמעט כל החברים היו שארית הפלטה, שלא נותר ממשפחתם אף אחד.
ב 7/1950 הגעתי עם ילדים נוספים יוצאי עירק, סוריה ולבנון (שהוברחנו לארץ ללא המשפחותינו).
לחברי הקיבוץ היה חשש גדול איך נשתלב בקיבוץ עם מנטליות מזרחית. במהרה נעלמו החששות לאחר שגילו שאנחנו למדנו בבתי ספר, אינטלגנתים, מנומסים ובעלי ערכים שנרכשו מהורינו, ומאחר ועוד לא היו להם ילדים משלהם - חוץ מתינוק אחד- , התיחסו אלינו כאל ילדים שלהם. במשך השנים הגיעו עוד שתי קבוצות, שהיו ההפך הגדול מאיתנו ואיתם גם האכזבה.
למרות שחלק מחברי הקיבוץ גרו באוהלים, אותנו שיכנו בצריפים על הגבעה הקרובה לאקודוקט
- אמת המים שבנו הרומאים – ושם גם נערכו כל השנים העצרות ביום השואה.
לאחר שנים אחדות הוחלט בקיבוץ, להקים את המוזאון לשואה על הגבעה שלנו ו במקום הצריפים שלנו שחלקם היו רקים, מאחר שרוב הקבוצה שלנו עזב את הקיבוץ לאחר שההורים הגיעו לארץ במבצע "עזרה ונחמיה".
עם השנים, נוספו למוזאון אגפים נושפים והפך לשם דבר בארץ ןיום יום מתמלא מבקרים, תיירים, ילדי בתי הספר, חיילים ואזרחים. את הקיבוץ עזבתי ב1958 מאחר ולא נותר כמעט אף אחד מהקבוצה שלנו. אני שמחה שנפל בחלקי להיות חלק מההסטוריה של קיבוץ לוחמי הגיטאת הנפלא. גודר אראלה

יום ראשון, 9 במאי 2010

מגורים ברמת גן

אני אראלה גודר, עברתי מחולון לרמת-גן בשנת 1965 . גרתי ברח' המעין חול בורסת היהלומים הראשונה. ב 12/1972 עברתי לגור ברח' ארלוזרוב 74 ברמת גן ועד היום אני ממשיחה לגור באותה דירה.

בית דורון שנפתח לפני כשנה, תיאטרון היהלום וכל בורסות היהלומים, בית ספר המתמיד הם המוסדות הציבוריים בשכונתי .

החנויות ברחוב שלי קיוסק "פינתי" , מכולת , חשמלאי, מתווך דירות, מקרו-כלי חד-פעמיים+חומרי ניקוי , מסעדה,פיצרייה,חומרי בנין, צלם, חנות של עלית.

השכונה אז והיום: כשעברתי לדירה האיזור היה נפלא לאחר חודש החלו הצרות. עירית ר"ג החליטה להפוך את ביאליק והרצל לחד סיטרי,. החיים על כביש עמוס בתחבורה, גורם לפיח בכל הבית והרעש בלתי נסבל, לצערי אין מה לעשות בנדון.